לכל הקוראים שלום רב,

העיתון יכלול תחום אחד בכל מהדורה. על התחום שיוצג באותה המהדורה יכתב הסבר מורחב, חידה או שתיים, שאלות למחשבה, פינות רבות וכדומה.

חדשות ועמדות

מהדורה ראשונה

היום נדבר על 'מוח האדם'.

מהו בעצם המוח? האובייקט שאפשר את חיינו כפי שהם נראים היום.

הידעתם שבהתאם למידותיו של גופנו מוחנו גדול פי שבעה מן המצופה?

בכדי להבין מהו בעצם המוח עלינו להעמיק בתולדותיו.  
נתחיל בכמה עובדות מעניינות על המוח האנושי.

מוח האדם בהכללה.

הוא שוקל רק 2 אחוז ממשקל הגוף, אבל מכיל 100 מיליארד תאי עצב, טריליוני קשרים ומאות אברונים האחראים על רגשות, החלטות, פעולות, תחושות ותודעה. בשנים האחרונות נתגלו עוד עובדות מרתקות בנבכי המוח האנושי.

אך עם זאת מגיעות השאלות-
מדוע אנחנו מתעלפים, מדוע גירוד גורם לתחושת הנאה, האם למוח אישיות משלו, מי משפיע עליו וכמה מספרים נוכל לזכור בבת אחת? (המידע ניתן באדיבות Ynet).

ניתן להבחין כי בצידו הימני של העמוד מוצג איור של המוח האנושי. 
מה מייצג כל אחד מחלקי המוח? האם לכל אדם ישנו חלק מפותח באופן מיוחד בשונה מהקרובים לו?


את המוח האנושי ניתן לחלק לארבע אונות-
האונה האחורית, האונה הרקתית, האונה הקודקודית/ פריאטלית והאונה החזיתית.                                               
האונה האחורית- האונה האחורית, האחראית לקליטת המידע החזותי מהסביבה.
כלומר, הנפגעי באזור האונה האחורית סובלים מראייה בשחור- לבן/ חוסר במדד הכיוון והתנועה. 
אמנם, אזורי הראייה אינם מגודרים ומגובשים באזור אחד.
לכן אנו מציינים את אזורי הראייה באופן כללי ומפרטים אך ורק על האזורים בהם ריכוז עצבי הראייה גבוה.
ישנם שני מסלולים (אליהם מגיע המידע באמצעות הרשתית המעבירה את המידע החזותי לעצב הראייה);
הראשון, הינו ה-'מסלול הישן', אשר מכונה כך על פי רמת הותק שלו.
כלומר, ה'מסלול הישן' ותיק יותר מבחינה אבולוציונית, ותפקידו לאתר את הגירויים משדה הראייה.
השני, הינו ה-'מסלול החדש', אשר תפקידו להבין מהי מהות הגירוי.

כידוע, האונה האחורית/ ראייתית חבויה בעורף האדם, עקב כך, חסינה מפגיעות, קלות עד בינוניות במוח, אולם מערכת הראייה הפועלת ברוחב הגולגולת חשופה יותר לפגיעות.

האונה הפריאטלית- לאונה הפריאטלית תפקיד חשוב ביותר, היא מעבדת את המידע החושי, אותו אנו מקבלים מחמשת החושים, כמובן.
החלק הקדמי של האונה אחראי על עיבוד המגע/ חוש המישוש. הוא מחולק לכמה חלקים המחולקים לאזורים שונים בגוף האדם.
למשל, החלק הימני של האונה אחראי לעיבוד המידע מהצד השמאלי של הגוף, והחלק השמאלי אחראי לעיבוד המידע מהחלק השמאלי של הגוף.
החלק האחורי של האונה אחראי על סיכום המידע המתקבל מחמשת החושים.
כתוצאה מכך, אחראית האונה הפריאטלית על ייצוג האובייקט העומד לנגד עיננו, הבנת הייצוגים במרחב, ראייה תלת מימדית וסדר הדברים במרחב-
לכל הקוראות
כאשר אנו רואות שהזכרים בעלי סדר וארגון כה טובים במרחב, עלינו לזכור שמבחינה אבולוציונית, מדובר בהתפתחות של האונה הפריאטלית, עקב תנאי החיים וכיוצא בזה.

למעשה, האונה הפריאטלית, איננה אחראית אך ורק על ייצוג האובייקטים במרחב, אלא גם על זכרון וקשב.

האונה הרקתית- האונה הרקתית אחראית על מספר תחומים. הראשון והעקרי שבהם הינו השמיעה וככלל, פעולת השמיעה. כמו כן, עוסקת האונה בזכרון וקטגוריזציה.
האונה הרקתית מחולקת לשלושה חלקים- החלק העליון, האמצעי והתחתון.
במקום המפגש בין האונה הקודקודית לאונה הרקתית, נמצאת הורניקה, המעניקה משמעות לשפה.
אנשים הלוקים באפזיה באזור הורניקה, הינם בעלי קשיים בהבנת השפה, ו"שפתם" הינה גיבוב מילים ללא פשר ומשמעות. ניתן לחלקה את האונה לשני חלקים- החלק השמאלי והימני.
החלק השמאלי אחראי על הבנת משמעותן ומהותן של המילים, והחלק הימני אחראי על הרכיבים הצליליים ועל הרכבתן למילים בעלות משמעות.
הקשב והגירויים הסלקטיביים התחלקים גם הם על פי אותה החלוקה.
כמו כן, האונה הרקתית בעלת חשיבות רבה בעניין הגירויים התחושתיים.
כלומר, גוף האדם מתאים גירויי לתגובה- מגיע מתאי העצב- עיבוד בידי המוח- "מוסר" את התגובה דרך תאי העצב (כמובן שהמידע ניתן בהכללה גסה).
אנשים הלוקים בשיבוש באזור זה, בעלי קושי בהתאמה וסיווג המידע לאובייקט הנכון.
קליפת האונה הרקתית, משמשת אף היא לעיבוד באמצעים החזותיים הנקלטים מהסביבה.
כתוצאה מכך, בעלת חשיבות רבה בתחום החברתי.
המידע החזותי הנקלט מהסביבה ובין השאר מהזולת, מאפשר עיבוד המידע למזג רוחו של האדם העומד לפנינו.
נוסף לכך, האונה הרקתית מעורבת באגירת הזכרון והידע העובדתי. כלומר, הדבר מתנהל כ"דו שיח" בין ההיפוקמפוס לבין האונה הרקתית.
אנשים הלוקים בבעיה בחלקה השמאלי של האונה, סובלים מקשיים בזכרון מילולי וקליטת מידע עובדתי.
בניגוד לכך, אנשים הלוקים בבעיה בחלקה הימני של האונה, סובלים מקשיים בקליטת והבנת נתונים לא לשוניים.
בנוסף לכך, אחראית האונה אף לזכרון עובדתי. החלק השמאלי של האונה אחראי על הזכרון המילולי, והחלק הימני אחראי על זכרון נתונים לא- לשוניים.
לפגיעות באונה הרקתית ביטויים רבים.

כגון, הפרעה בקליטה ובתפיסה שמיעתית, הפרעה בקשב סלקטיבי של גירויים שמיעתיים וחזותיים, הפרעה בתפיסה חזותית, ליקויים בארגון ובסיווג של מידע לשוני, שיבושים בהבנת שפה, ליקויים בזיכרון ארוך טווח, שינויים באישיות ובהתנהגות הרגשית ושינויים בהתנהגות המינית.
האונה  הפרונטלית- באונה הפרונטלית (הנמצאת בחלקו הקדמי של המוח) מצוי הקורטקס המוטורי, הקורטקס המוטורי האחראי על הפן התנועתי הרצוני, מחולק לכמה חלקים, אשר כל אחד מהם מוטלת האחריות על השריר/ אזור אחר בגוף.
כפי שניתן להבחין באזורים נוספים של המוח, חלקו  הימני של הקורטקס אחראי על צדו השמאלי של המוח.
כמו כן, חלקו השמאלי של הקורטקס אחראי על צדו הימני של הגוף.
חלקו הקדמי של המוח, המכונה הקורטקס הפרה פרונטלי האחראי על מגוון תפקידים המייחדים את האדם הן מפן השכלי והן מהפן החברתי.

למשל, תכנון פעולות לצורך השגת מטרה, שליטה עצמית (עיכוב של תגובות לא רצויות על פי המצב), בקרת תגובה, ביצועי חשיבה גבוהים ומורכבים, יכולת שיפוט (בין טוב לרע, עיקר וטפל ועוד), קשב וריכוז, תפיסה וניתוח של מצבים חברתיים, קבלת החלטות (מודעות) וכיוצא בזה. 
כמו כן, האונה הפרונטלית אחראית על מרכיבים רבים של אישיות האדם.
האונה הפרונטלית מחווטת עם יתר אזורי המוח.
יחדיו הם מצייצרים את המאפיינים אותם אנו מכנים  ספונטניות, פתרון בעיות, נטילת החלטות, שיפוט, זיכרון, שפה, יוזמה, ריסון דחפים, התנהגות חברתית ומינית וניהול תנועתיות מורכבת.
בנוסף לכך, האונה מכילה את תאי העצב המתקשרים לדופמין (המכיל בתוכו את התגמול, מוטיבציה, קשב, זכרון ארוך טווח ותכנון).
למעלה מכך, אחראית האונה באופן ישיר על הקשב והמיקוד, שכן תפקידה הוא סינון מסיחי דעת.
הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בעלי קושי בסינון המידע, וכתוצאה מכך נוטים להסב תשומת ליבם לגירוים שונים מהסביבה. הדבר יכול להביא לידי קשיי למידה, הסרת גורמי הפרעה, וכיוצא בזה.
בשל מיקומה האונה הפרונטלית מועדת לפגיעות.
מחקרים הראו כי בנוסף על תפקודיה הרבים אחראית האונה גם על הניהול התנועתי. פגיעה באזור תביא חוסר בעדינות התנועתית בייחוד בזרוע ובמפרקי היד.
בנוסף לכך הפגיעה גורמת לאובדן היכולת לבצע פעולות שרשרת מורכבות, קשיי דיבור והבעות פנים ספונטניות.
אי לכך, הסובלים מאפזיה אקספרסיבית בעלי יכולת קריאה והבנת השפה המדוברת בפניהם, על אף שאינם יכולה לבטא מילים וביטויים באופן שוטף ורהוט.
את התופעות השכיחות ביותר בהתקיים פגיעה באונה הפרונטלית בפן החברתי ניתן להכליל ולסכם כ- 'קושי בקבלת משוב מהסביבה'.
לפיכך ניתן להבחין בתופעות הבאות-
קושי בלמידה, בהסתגלות ובהשתלבות החברתית, הנזק המוחי גורם להישארות נוקשה בהתנהגות, לנטילת סיכונים, לאי-ציות לכללים ולמוסכמות.

ולסיכום,


http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=33981

המלצות-
בכל שבוע נציג המלצות על שני ספרים, אשר חוו הצלחה רבה בקרב עורכי המערכת.

'העתיד של המוח'

מומלץ ומרתק, עשיר במידע אשר לבטח יעשיר את מיטב ידיעותכם. מומלץ לחובבי המדע וגם למהססים. הספר ישאב אתכם עד שלא תחושו את הזמן עובר לו אט אט.  

 'החורף הארוך'

כאשר אנו מתארים ספר כ- 'ספר בעל  משמעות', לרוב האדם שעומד מלפנינו איננו מבין את ההקשר והביטוי. וכך גם פה, לא ניתן להבין המשמעות העוצרת נשימה והייחודית של הספר ללא קריאתו. 
הספר מומלץ לכל אוהבי הקלאסיקות ומותאם לכל הגילים. 
כמו כן, מומלץ לכל תולעת ספרים קטנה, וגם לחובבי משחקי המחשב והטלוויזיה- הספר יגלה לכם את תולעת הספרים הקטנה החבויה בתוככם.

לקראת המהדורה הבאה...

בכל מהדורה תתפרסם חידה קטנה אשר תסייע בהבנת הנושא הבא.

חידת המערכת

כיצד ניתן למדוד את המרחק בין כדור הארץ לשמש? נמקו והסבירו.

לאחר ההסבר והנימוק כתבו מהו המרחק (כמובן).

את התשובות יש לשלוח למייל הבא-

galushadin@gmail

com.

נשמח לתגובות,

צוות עורכי העיתון.

שלום לכל הקוראים והקוראות, בוקר טוב,

בבלוג שלנו נפרסם כתבות מתחומים שונים אשר עשויות לעניין את הקוראים. נכתוב את עמדתנו בתחומים שונים וכיוצא בזה.
יתר על כן, נחוד לכם, הקוראים חידות, שאלות למחשבה ומשחקי שעשוע.
יש לציין כי העיתון יותאם לכל הגילים, ויכלול כתבות שונות (וכמובן מעניינות).

מאחלים לכל הקוראים קריאה מהנה והמשך בוקר טוב ומלא גיל ורן,

צוות כתבי ועורכי הבלוג.